1. [תנ] החומר שמִמנוּ עשׂוּיות השיניים העליונות הבּולטות מחוץ לפיו של הפיל (חִטים). שימש לייצור חֶפצי אָמָנות: אָני תַרשיש נֹשֵאת זָהָב וָכֶסֶף שֶנהַבּים וקֹפים וְתכִּיִים (מלכים א' י, 22)
2. [יב] פיל: וַיִקבֹּץ פוֹרוּס את חֵלו וגם אָסַף שֶנהַבּים וחַיות רָעות לִלְחֹם עִם הַיְוָנים (ספרות ימי הביניים)
3. [עח] המרכּיב העיקרי של חומֶר השיניים: שערו היה שחור כפחם והשיניים בצבע שנהב ישן (בּלועזית: דֶּנְטִין)
אנגלית: ivory; dentine
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה