1. [עח] קטטה, ריב: תגרה פרצה בין הילדים: הוויכוח הפך לתִגרה אלימה
2. [יב] פּחַד, מורא: כיחיד שהוריו עזבוהו ברוב פחד ותגרה (מלשון הפיוט); פחד ותגרה אחזו בה למשמע הרעש הנורא
3. [תנ] עונֶש, זַעַם, כַּעַס: "מִתִּגְרַת יָדְךָ אנִי כָלִיתִי" (תהילים לט, 11)
אנגלית: struggle, fracas; fear
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה