1. נבָלה, דָבר או מעשׂה מאוּסים: אל נא תַעשׂוּ את דבר התועבה הזאת אשר שׂנֵאתי (ירמיה מד 4); הכול כעסו עליו על מעשה התועבה שעשה; השופט כינה את פשעו של הנאשם במונח "דבר תועבה"
2. יחס של תיעוּב וּמאיסה: מֹאזְנֵי מִרְמָה תּוֹעֲבַת ה' (משלי יא 1); תועבתו לאיש על מעשיו הרעים לא ידעה גבול
3. (בהשאלה) אליל, שיקוּץ: אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה תּוֹעֲבַת יְהוָה, מַעֲשֵׂה יְדֵי חָרָשׁ (דברים כז, 15); שיקוץ תועבות וגילולים (מלשון הפיוט)
4. (בימֵי קֶדֶם) כּינוּי גְנַאי לבעלי החיים שהיו מקוּדשים לגויים ולֶאליליהם: הֵן נִזְבַּח אֶת תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם לְעֵינֵיהֶם וְלֹא יִסְקְלֻנוּ (שמות ח 22)
5. שיקוּץ, גועַל, דבר מָאוּס, שָׂנוּא: לֹא תֹּאכַל כָּל תּוֹעֵבָה (דברים יד, 3)
אנגלית: abomination
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה