תחינה פירוש

1. [תנ] בַּקָשת רחמים, דִברֵי תַחנוּנים: תִפָּל נא תחִנתי לפניך (ירמיה לז 20); כָּל תְּפִלָּה כָל תְּחִנָּה (מלכים א ח, 38); המנהל נענה לתחינת העובד והסכים לשָלחו לחופשה
2. [תנ] תפילה: האזינה אלהים תפִלתי ואל תתעלם מתחִנתי (תהילים נה 2); פילל תחינה לפני קונו מלא רחמים... (מלשון הפיוט); תחינתו של הילד שאביו יחזור הביתה בשלום נענתה; האם פנתה לשופט בתחינה שיָקֵל בעונשו של בנה
3. [יב] כּינוי לִתפילת בקשה כּתוּבה הנֶאמרת בַּמועד הנכון על-ידי המתפּלל: תפילת התחינה של הנשים מתקיימת לפני הדלקת נרות. (תנו דעתכם להבדל בין תְּחִינָּה לבין טְחִינָה)
אנגלית: supplication

***