1. [תמ] מוּפרד מִמקום גידוּלו, קטוּף, כגון: צמח מן האדמה, פרי מן העץ: תאנים וענבים... אחד תלוש ואחד מחובר (תרומות ח, ו)
2. מוּפרָד מן המקום שהיה מחוּבּר אליו, קרוּעַ, כגון: דף ממחבֶּרת וכד'
3. [עח] (בּהשאלה) שאינו מרגיש שַיָיכוּת לִסביבתו, שאינו מבוּסס וּמעורֶה בסביבה: הוא תָלוּש, ולכן מתקשה להתחבר עם אחרים; האיש תלוש מן המציאות ולכן לא מצליח לתפקד כהלכה
4. [תמ] תבואה שנעקרה ונתלשה מן הקרקע : פֵּרות תלושין מן הקרקע (כתובות ט, ג)
(הניגוד: מחובר)
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה