1. [עח] מי שלומד בבית ספר או תלמוד תוורה
2. [תנ] חניך, שלומֵד מפי מורה או מדריך: כקָטֹן כגדול מבין עם תלמיד (דברי הימים א' כה 8); בכל אדם מתקנא חוץ מבנו ותלמידו (סנהדרין כה); "בניך" אלו תלמידיך, שהתלמידים קרויים בנים (רמב"ם הלכות תלמוד תורה א, ב)
3. [תמ] (בּהרחבה) שהולך בשיטת אדם דגוּל: וכשמת [הלל הזקן] אמרו עליו: הֵי חסיד, הֵי ענָיו, תלמידו של עזרא (סנהדרין יא); קמיל קלודל הייתה תלמידתו של אוגוסט רודן
אנגלית: pupil, student
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה