בוטח, בּוֹטֵחַ1 [תנ]
<בטח> (ב-), סומך על-, נותן אֵמוּן, שׂם מִבטַחו, נתמך, נשען
בוטח, בּוֹטֵחַ1 [תנ] פירוש
(ב-), סומך על-, נותן אֵמוּן, שׂם מִבטַחו, נתמך, נשען בּוֹטֵחַ בְּעָשְׁרוֹ הוּא יִפֹּל וְכֶעָלֶה צַדִּיקִים יִפְרָחוּ (משלי יא, 28); הבוטח על סעודת חברו יישאר בלא סעודה (ספרות ימי הביניים); בוטח בו בעיניים עצומות;
אנגלית: trusts, gives confidence
***
בוטח פרוש | בוטח פירוש | בוטח מילון | בוטח הגדרה מילונית | בוטח מילון עברי | בוטח מילון אנציקלופדי | בוטח אנציקלופדיה | בוטח תרגום
בוטח פירוש השם | בוטח פירוש המילה | בוטח משמעות המילה | בוטח ביטויים | בוטח דקדוק | בוטח לשון | בוטח ניבים | בוטח אטימולוגיה
בוטח מילים נרדפות | בוטח ניגודים | בוטח חריזה | בוטח חרוזים | בוטח צירופים | בוטח פתגמים | בוטח ניבים | בוטח תחביר
בוטח ביטויים | בוטח ציטוטים | בוטח ראשי תיבות
מילון אבניאון
טעות \ הערה