קול
שורש של הערכים
קול, קֹל3 [תמ] <קלל> קַלוּת, דָבָר שמקִלים בו, להָקֵל בדין ולא להחמיר בו (כּגון
קוֹל6 [מש] 1. (בורסה) אופציית רכש; אופציה הנותנת למחזיק בה זכות לקנות נייר ערך מסוים, בתקופה ספציפית שהוסכם עליה (ההיפך
קוּל [מש](במוזיקה) סגנון בג'ז שפותח על-ידי מוזיקאים לבנים בעיקר בארצות-הברית בשנות ה-50 של המאה ה- 20;
2. צונן;
3. אדיש;
4. גִזעי (עממי)