משׂורָף, מְשֹׂרָף [פ'] עלה באש, כאמור בפסוק: "ואת שְׂעִיר... דָּרַש... נהנה שֹרָף" (ויקרא י, 16) מְשׁוֹרֵר [פ'] צופֶה, אורֵב, כאמור בפסוק: "נְחֵנִי בצדקתך למען שׁוֹרְרָי" (תהילים ה, 9) מְשׁוֹרֵר [פ'] שָר, משמיע קול זֶמֶר, כאמור בפסוק: "והשִיר מְשוֹרֵר והחצֹצְרוֹת מַחְצְרִים" (דברי הימים ב' כט, 28) משורָש, מְשֹׁרָשׁ [פ']
1. נעקר, נכרת, כאמור בפסוק: "אֶזְרְעָה... וצאצָאַי יְשֹרָשוּ" (איוב לא, 8)
2. מַכֶּה שוֹרש, כאמור בפסוק: "נְטַעְתָּם גַּם שֹרָשוּ" (ירמיה יב, 2) מָשׂוֹשׂ [ז'] שִׂמחה, כאמור בפסוק: "יפה נוף מְשׂוֹשׂ כל הארץ" (תהילים מח, 3)
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה