מילה יחידאית במקרא. יש חוקרים הסבורים שמקור המילה הוא מצרי והשורש <דוי> משמעו: נזילה איטית
דַיו, לֶחְיו, דִיו, יויו, סְטודְיו, פולְיו, רַדְיו, אִידְיו, אודְיו, אַדְיו, דיו, דְיו, מֶדְיו, עֶדיו, קַרְדִיו, עַל בוריו, הֶלְיו , דירַת סטודיו, בֵית דיו, יוצֵק מַיִם על ידיו, כָרִית דיו, עוד לא יָבשה הַדיו, עלֶטֶת רַדיו, תֶדֶר רַדיו, נוטל את ידיו
להרחבה ראה:
קקאו,
מחבוא,
מבוא,
אגו,
אדג'ו,
בורדו,
אבוקדו,
איזו,
אוטו,
דיו,
אמפרסריו,
טריקו,
פסיכו-,
בלו,
בונגלו,
במו,
גנרליסימו,
קנוא,
אלבינו,
משוא,
טורסו,
אפרופו,
קפו,
איפה,
רצוא,
קרוא,
אלגרודיו פרוש | דיו פירוש | דיו מילון | דיו הגדרה מילונית | דיו מילון עברי | דיו מילון אנציקלופדי | דיו אנציקלופדיה | דיו תרגום
דיו פירוש השם | דיו פירוש המילה | דיו משמעות המילה | דיו ביטויים | דיו דקדוק | דיו לשון | דיו ניבים | דיו אטימולוגיה
דיו מילים נרדפות | דיו ניגודים | דיו חריזה | דיו חרוזים | דיו צירופים | דיו פתגמים | דיו ניבים | דיו תחביר
דיו ביטויים | דיו ציטוטים | דיו ראשי תיבות