_ פירוש

<חגר> במשקל קיטֵל לציון בעל מום (כגון, גידם, עיוור). מכאן שם העצם המופשט: חִיגְרוּת בלשון ימי הביניים,

גַייגֵר, נֶגֶר, סֶגֶר, פֶגֶר, שֶגֶר, שְלָגֶר, אוגֵר, בוגֵר, גֵר, גִרגֵר, גַרְגֵר, דוגֵר, היגֵר, הֶסְגֵר, הִסתַגֵר, הֶשגֵר, הִשתַגֵר, הִתבַגֵר, הִתחַגֵר, הִתפַגֵר, חוגֵר, חִיגֵר, יגַרגֵר, יִידָגֵר, יהַגֵר, יֵיחָגֵר, יֵיאָגֵר, יינָגֵר, ייסָגֵר, יישָגֵר, ימַגֵר, ימַסגֵר, יסַנגֵר, יִסתַגֵר, יפַגֵר, להֵיאָגֵר, להֵיחָגֵר, להינָגֵר, להיסָגֵר, להישָגֵר, מְבַגֵר, מְגַרְגֵר, מְהַגֵר, מְמַגֵר, מְמַסְגֵר, מַסְגֵר, מְסַנְגֵר, מִסְתַגֵר, מְפַגֵר, מְשַגֵר, מַשְגֵר, מִשְתַגֵר, מִתְבַגֵר, מְתַגֵר, מִתְגַרְגֵר, מִתְחַגֵר, מִתְפַגֵר, סוגֵר, הִיגֵר, גַיְגֵר, חיגֵר, טְרִיגֵר, מִיגֵר, לַיְגֵר, לַייגֵר, פיגֵר, פִיגֵר, שיגֵר, תִיגֵר, שִיגֵר, נִיגֵר