_ פירוש

גזירה מצורת הבינוני של מחשב <חשב> והסיומת ~ן. משקל קטלן לציון מקצוע. פרסומי האקדמיה מגלים שהאקדמיה ללשון העברית דנה כמה פעמים בניקודו של משקל פַּעְלָן (קטלן) וביקשה להכריע אם יש יסוד להבחנה זו בין שני המשקלים או שמא מוטב לקיים משקל אחד בלבד. לצורך ההכרעה נסקרו ניקודיהם של השמות השייכים למשקל פַּעְלָן – בכתבי יד של ספרות חז"ל, במסורות העדות ובמילונים העבריים. מסקירת מסורות לשון חז"ל התברר כי אין יסוד להבחנה המוצעת: לרוב הניקוד של משקל פַּעְלָן הוא בלא דגש – לא בע' הפועל ולא בל' הפועל – בלא כל קשר לבנייני הפועל שאליהם קשורים השמות (יצוין כי במסורות הארץ־ישראליות של לשון חז"ל משמש תמורת משקל זה משקל פועלן, כגון גּוֹזְלָן, בּוֹיְשָׁן). הוחלט אפוא ללכת בעקבות הרוֹוח במקורות ולקיים משקל אחד בלבד שאינו דגוש – לא בדגש חזק ולא בדגש קל

אבובָן, אַרְגְוָון, גַבְבָן, דובְדְבָן, דִיוַואן, דָרְבָן, הובַן, הווַן, הוכוַון, זַהבָן, זַנְבָן, חובְבָן, חַלְבָן, חַשְבָן, חֶשְוָון, יהווַן, יובַן, יוָון, יוכוַון, יְכווַן, יַשְבָן, כַוָון, כַזְבָן, כֵיוָון, כַלְבָן, כַתְבָן, לָבָן, מְגווָן, מִגְוָון, מְגולְווָן, מְהווָן, מובָן, מוכְווָן, מַחווָן, מכווָן, מְנווָן, מְקווָן, מַרְחֶשְוָון, נַדְבָן, סַחבָן, סִיוָון, סַרְבָן, עַגְבָן, פַרְווָן, צַלְבָן, קַוָון, קורְקְבָן, קַחְוָון, קָרָוָון, רַבְרְבָן, רַטְבָן, מְחשְבָן, מחושבָן

להרחבה ראה:
גבהן, גבן, אבובן, אגן, אבדן, בזבזו, אקדחן, בוחן, אוקטן, אוריין, אבקן, אהלן, אומן, דוברמן, אונן, דורסן, אופנוען, יען, אולפן, אגרופן, אצן, ג'ריקן, אקרן, באשן