1. [תנ] מי שחָסֵר חוש השמיעה, לָקוּי בחוש השמיעה: וַאֲנִי כְּחֵרֵשׁ, לֹא אֶשְׁמַע (תהילים לח 14); אוֹ מי יָשוּם אִילֵם או חֵרֵש (שמות ד, 11); חֵירש המדָבֵּר ואינו שומע לא יתרום (תרומות א, ב)
2. [תמ] חרש-אילֵם - מי שאינו שומע ואינוֹ מדבר: חֵרֵש שדברוּ בו חכמים בכל מקום שאינוֹ שומע ולא מדבר (תרומות א, ב)
אנגלית: deaf
***
[ש"ע; חֵירֶשֶת, חֵירשים, חֵירשות] <חרש>
מקור המילה _ (אטימולוגיה)
מהשורש <חרש> במשקל קיטל שהוא משקל המומים
לא נמצאו נרדפות וניגודים לערך _
גֵירֵש, חֵירֵש, פֵירֵש, בָצֵק החֵירֵש
חרש פרוש | חרש פירוש | חרש מילון | חרש הגדרה מילונית | חרש מילון עברי | חרש מילון אנציקלופדי | חרש אנציקלופדיה | חרש תרגום
חרש פירוש השם | חרש פירוש המילה | חרש משמעות המילה | חרש ביטויים | חרש דקדוק | חרש לשון | חרש ניבים | חרש אטימולוגיה
חרש מילים נרדפות | חרש ניגודים | חרש חריזה | חרש חרוזים | חרש צירופים | חרש פתגמים | חרש ניבים | חרש תחביר
חרש ביטויים | חרש ציטוטים | חרש ראשי תיבות
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה