1. [תנ] הדופֶן העליונה של חלל הפה מעל ללשון, גג הפה: אם אשכחך ירושלים... תדבק לשוני לחִכִּי (תהילים קלז 7); לשונו דבקה לחכו מהתרגשות
2. [עח] (בהרחבה) פֶּה
אנגלית: palate; mouth
***
[ש"ע; ז'; חֵך-, חִכּים, חִכֵּי-, חִכּו] <חנך>
מקור המילה _ (אטימולוגיה)
מאכדית, שפה שמית ששימשה במסופוטמיה בשנים 2300 עד 500 לפה"ס והחליפה את השומרית כלשון היום-יומית של האזור. לעתים האכדית נקראת בבלית-אשורית משום שיש לשפה שני דיאלקטים, אבל ההבדל ביניהם זעום. השורש חך הוא <חנך> שמופיע גם בשפות שמיות אחרות
לא נמצאה חריזה לערך _
חך פרוש | חך פירוש | חך מילון | חך הגדרה מילונית | חך מילון עברי | חך מילון אנציקלופדי | חך אנציקלופדיה | חך תרגום
חך פירוש השם | חך פירוש המילה | חך משמעות המילה | חך ביטויים | חך דקדוק | חך לשון | חך ניבים | חך אטימולוגיה
חך מילים נרדפות | חך ניגודים | חך חריזה | חך חרוזים | חך צירופים | חך פתגמים | חך ניבים | חך תחביר
חך ביטויים | חך ציטוטים | חך ראשי תיבות