1. [תמ] מבוּגר, שהגיע לבגרוּת:
נערה ולא בוגרת (סנהדרין סו:); בוגרת ששהתה שנים-עשר חודש (נדרים י, ה); בשנותיה הבוגרות הרבתה להתנדב ולהושיט עזרה לנצרכים
2. [עח] שמתנהג כמי שהגיע לבגרוּת: הגננת שיבחה את הילד: איזה בוגר אתה!
אנגלית: mature
***
[ש"ע; בּוגֶרֶת, בּוגרים, בּוגרות] <בגר>
לא נמצאו ניבים וצירופים לערך _
מקור המילה _ (אטימולוגיה)
לא נמצאה אטימולוגיה לערך _
בּוגֵר
[ת']
1. בָּגוּר , בָּגיר , בּוחֵל , בָּשֵל , גָדול , גָדֵל , גומֵל , גָמוּר , מבוּגָר , מוּשלָם , מִתבַּגֵר , מִתחַזֵק , מִתפַּתֵחַ [שדה סמנטי: גיל] | ניגודים: בּוסרי, קַטין
2. בַּעַל תואר אקדמי B.A [שדה סמנטי: למידה]
לא נמצאה חריזה לערך _
בוגר פרוש | בוגר פירוש | בוגר מילון | בוגר הגדרה מילונית | בוגר מילון עברי | בוגר מילון אנציקלופדי | בוגר אנציקלופדיה | בוגר תרגום
בוגר פירוש השם | בוגר פירוש המילה | בוגר משמעות המילה | בוגר ביטויים | בוגר דקדוק | בוגר לשון | בוגר ניבים | בוגר אטימולוגיה
בוגר מילים נרדפות | בוגר ניגודים | בוגר חריזה | בוגר חרוזים | בוגר צירופים | בוגר פתגמים | בוגר ניבים | בוגר תחביר
בוגר ביטויים | בוגר ציטוטים | בוגר ראשי תיבות