_ פירוש

מהמילה דג. אוגרתית: דגז; אכדית: daguna שפה שמית ששימשה במסופוטמיה בשנים 2300 עד 500 לפה"ס והחליפה את השומרית כלשון היום-יומית של האזור. לעתים האכדית נקראת בבלית-אשורית משום שיש לשפה שני דיאלקטים, אבל ההבדל ביניהם זעום. האכדית היא השפה השמית היחידה שנשתמרה בכתב מהתקופות הקדומות ביותר.

אֶעגון, גַגון, דָגון, דֵקָגון, הֶקסָגון, זַ'רְגון, חֵרָגון, יָגון, יַעגון, כְגון, לַעגון, לִרְגון, מַזלְגון, נַעגון, עָגון, עגון, עֵירָגון, רָגון, שִלְגון, תַעגון, אִרְגון, בִלְגון, הָגון, טִיגון, מִיגון, נִיגון, סִגְנון, עִיגון, פִרְגון, רִיגון, אֶחְנון, אַמְנון, אֶנון, גַבְנון, גַנון, הִמְנון, וַרְדִינון, חָנון, חנון, הִינון, יַחְנון, יינון, לַחנון, לינון, כַמְנון, מִזְנון, מַנְגָנון, נַחְנון, נִינון, פֶטְרוסְלִינון, צְנון, קָנון, שולחָנון, תַחְנון, תִינון, תַקָנון, פוליגון, דִגון, דגיגון, אִיזוגון, אוקְטָגון, גון, אֵפִיגון, אַנְטִיגון, אַרְגון, הַרְפָגון, דיגון, דודֵקָגון, דוגון, גְלוקָגון, הֶפְטָגון, חֵירָגון, חֶרגון, טִגון, טְרִיגון, טַיְגון, טַייגון, טיגון, מִגון, לִרגון, מיגון, מָהָגון, לרגון, סֵירָגון, סִסְגון, סֵרָגון, סַסְגון, עִגון, פִיגון, פִילָגון, פורְגון, עֵרָגון, צַבְגון, עיגון, פירגון, פולִיגון, פִלְגון, פֶנְטָגון, פֶנְטִיגון, עֶרגון, שוגון, תְרַנְגון, שִרְגון, נִגון, נונָגון, ניגון, רִגון, רוגון, ריגון, רָנְגון, הַררֵי יָגון, הרואֶה בַחבֵרו דָבָר שֶאֵינו הָגון, כוס הַיָגון, כוס היָגון, רַחַת טיגון

להרחבה ראה:
און, נאון, בונבון, ארנבון, פנטגון, אבדון, אוזון, אקרוסטיכון, אזבסטון, מרתון, אביון, אוסטרקון, אורלון, אגמון, גנון, אלכסון, אצבעון, פצפון, אלפון, טלפון, חיצון, לקסיקון, אווירון, אמפיתאטרון, אידשון