1. מתנגד; סרבן; פורש; פָּליג; מי שמתנגד למשטר, או חולק על מערכת של עמדות ותפיסות המוסכמות במדינה או בחברה מסוימת; אדם החולק על דעת הרוב, על מדיניות הממשלה וכד' (לדוגמה, המתנגדים ברוסיה הסובייטית)
2. (בנצרות: פרוטסטנטי) המסרב לקבל את מרות הכנסיה האנגליקנית
אנגלית: dissident
***
[ש"ע; ז']
לא נמצאו ניבים וצירופים לערך _
מקור המילה _ (אטימולוגיה)
לטינית: dissidens, entis
לא נמצאו נרדפות וניגודים לערך _
אורְתודֵנְט, דִיסִידֵנְט, סְטודֵנְט
דיסידנט פרוש | דיסידנט פירוש | דיסידנט מילון | דיסידנט הגדרה מילונית | דיסידנט מילון עברי | דיסידנט מילון אנציקלופדי | דיסידנט אנציקלופדיה | דיסידנט תרגום
דיסידנט פירוש השם | דיסידנט פירוש המילה | דיסידנט משמעות המילה | דיסידנט ביטויים | דיסידנט דקדוק | דיסידנט לשון | דיסידנט ניבים | דיסידנט אטימולוגיה
דיסידנט מילים נרדפות | דיסידנט ניגודים | דיסידנט חריזה | דיסידנט חרוזים | דיסידנט צירופים | דיסידנט פתגמים | דיסידנט ניבים | דיסידנט תחביר
דיסידנט ביטויים | דיסידנט ציטוטים | דיסידנט ראשי תיבות