_ פירוש

ניב שמקורו ארמית שהיא לשון שמית המדוברת באזורים מסויָמים עד היום, בדיאלקטים שונים. הארמית האריכה ימים יותר מכל לשון אחרת וכבר לפני כ-3000 שנה הייתה שפת הדיפלומטית במזרח התיכון דבר שעזר להתפשטותה. חדרו לתוכה מילים משפות האזור כגון פרסית שהייתה לשון המדינה של פרס, מילים יווניות ועוד. הארמית הייתה לשון מדוברת על ידי היהודים, במיוחד גולי בבל במשך מאות שנים ואף חדרה לספרותנו החל במקרא ועד לתלמוד הבבלי ולמדרשים. בעת החדשה, נטלה העברית מילים רבות מארמית והתאימה אותם למערכת המורפו-פונטית שלה.

וויֶינְטְיָין, בעִניָין, כָעִניָין, מִדיָין, מֵרִידְיָין, לַוויָין, למִניָין, מצויָין, עַליָין, עַסיָין, שַהיָין, שַטיָין, שַתיָין, שַריָין, רַתיָין, קיניָין, אֵינו מִן המִניָין, הוא הדַיָין, הוצָאה מִן המִניָין, הַכול לפי העִניָין, בַעַל עִניָין, בַר אוריָין, בָא במִניָין, חִדרור יָיִן, יַחַס הקִניָין, יַיִן חיוַוריָין, כינוי הקִניָין, מִן המִניָין, מֵעִניָין לעִניָין באותו עִניָין, מִקְנֶה וְקִנְיָין, מַעמיד למִניָין, לכָל המעוניָין, מקַבֵל קִניָין, עולֶה מִן המִניָין, עושֶׂה עִניָין, עָמדו למִניָין, עיר לַוויָין, תופֵס עִניָין, תעודַת קִניָין, שֶלא מן המִניָין, רוב מִניָין, רֶכֶב משוריָין