_ פירוש

פירוש

חוֹבֵש [תנ]¹

1. כּורֵך תחבּושת על פּצע, עוטף: ביום חָבֹש ה' את שבר עמוֹ (ישעיה ל 26)

2. קושֵר, כּורֵך, אוגֵד בתַחבּושת (וכן בהשאלה: מרַפֵּא): "לנשבֶּרֶת לא חבַשתם" (יחזקאל לד, 4)

3. קושֵר אוּכָּף על בהמה לרכיבה: וישכם אברהם בבוקר וַיַחבֹש את חמרו (בראשית כב 3)
אנגלית: binds

דקדוק למילה _

[פ'; חובֶשֶת; חָבַש, יַחבוש, לַחבוש] <חבש>

ביטויים עם המילה _

לא נמצאו ניבים וצירופים לערך _

מקור המילה _ (אטימולוגיה)

<חבש (במשמעות קשירה)> במשקל קוטֵל שהוא דו-משמעי: שם פעולה ושם העושֶה. אכדית. שפה שמית ששימשה במסופוטמיה בשנים 2300 עד 500 לפה"ס והחליפה את השומרית כלשון היום-יומית של האזור. לעתים האכדית נקראת בבלית-אשורית משום שיש לשפה שני דיאלקטים, אבל ההבדל ביניהם זעום. האכדית היא השפה השמית היחידה שנשתמרה בכתב מהתקופות הקדומות ביותר. המילים לעברית המקראית חדרו בשינוי היגוי המותאמת למערכת המורפו-פונטית של השפה העברית ומאפשרת בדרך זו ליצור פעלים, הטיות, שורשים וכדומה

מילים נרדפות למילה _

חובֵש
[פ']
1. אוסֵר , כּולֵא , כּורֵך , מחַתֵל , סוגֵר , עוטֵף , עוצֵר , צונֵף , צורֵר , מאַכֵּף , קושֵר [שדה סמנטי: כּליאה] | ניגודים: מֵסיר, מַתיר

2. מטַפֵּל , מרַפֵּא [שדה סמנטי: מִרפָּאה] | ניגודים: מַזניחַ

3. שָׂם כּובַע [שדה סמנטי: כּובַע] | ניגודים: מֵסיר

4. [ש"ע] אָח, אָח רַחמָן, מרַפֵּא, מֶדיק [שדה סמנטי: מִרפָּאה]

5. יושֵב , לומֵד [שדה סמנטי: למידה]

חרוזים למילה _

גובֵש, דיוֵוש, חובֵש, יָבֵש, ידַוֵוש, יֵיחָבֵש, ייכָבֵש, יילָבֵש, כובֵש, להֵיחָבֵש, להיכָבֵש, להילָבֵש, לובֵש, מאַוֵוש, מְדַוֵוש, מִתאַוֵוש, עָבֵש, דובֵש