
חוד מקדח
1. [תמ] קָצֶה דַק כעוקֶץ: נֶקב כחוד של מחט (מדרש רבה בראשית א)
2. [עח] חלק בולט של משהו
3. [עח] ראש סלע חד
4. [עח] קצה הסנטר
5. [עח] קצה קרן
6. [עח] עקב גבוה ודק של נעל אישה: חוד הנעל נקב בחול הרך
***
[ש"ע; ז'; חוד, חוּדם, חוּדי, חוּדו] <חדד>
מקור המילה _ (אטימולוגיה)
לא נמצאה אטימולוגיה לערך _
חוד
דקירה , דֶקֶר , זָנָב , חַדוּד , חוּרפּה , לַהַב , נקוּדה , עוקֶץ , פִּייה , פּיפִּייה , פִּסגה , קָדקודון , קָצֶה , רֹאש , רוּם , שׂיא , שַפּוּד , שפּיץ (ע) [שדה סמנטי: פִּסגה]
לִפְחוֹד, פָחוֹד
להרחבה ראה:
הוד,
כבוד,
אגוד,
דוד,
יוד,
יקוד,
יילוד,
עמוד,
מנוד,
יסוד,
סעוד,
קיפוד,
אפוד,
מצוד,
ירוד,
שוד
חוד פרוש | חוד פירוש | חוד מילון | חוד הגדרה מילונית | חוד מילון עברי | חוד מילון אנציקלופדי | חוד אנציקלופדיה | חוד תרגום
חוד פירוש השם | חוד פירוש המילה | חוד משמעות המילה | חוד ביטויים | חוד דקדוק | חוד לשון | חוד ניבים | חוד אטימולוגיה
חוד מילים נרדפות | חוד ניגודים | חוד חריזה | חוד חרוזים | חוד צירופים | חוד פתגמים | חוד ניבים | חוד תחביר
חוד ביטויים | חוד ציטוטים | חוד ראשי תיבות