1. [תנ] (על) (נקבת העוף) יושֶבֶת על בֵּיציה לחַמם אותן עד לִבקיעַת האפרוחים:
שמח קננה... ויבקעה ודגרה בצלה (ישעיה לד 15), קֹרֵא דָגָר ולא יָלָד" (ירמיה יז, 11)
2. [עח] (בהשאלה) לומד בשַקדנוּת, מהַרהר הרבֵּה ברעיון לפני בּיצוּעו (עממי): שכני מתכונן לבחינות הבגרות, והוא דוגר על לימודיו יום וליל
***
[פ'; דוגֶרֶת; דָגַר, יִדגור, לִדגור] <דגר>
מקור המילה _ (אטימולוגיה)
לא נמצאה אטימולוגיה לערך _
לא נמצאה נרדפות וניגודים לערך _
אוגֵר, בוגֵר, גֵר, גִרגֵר, גַרְגֵר, דוגֵר, היגֵר, הֶסְגֵר, הִסתַגֵר, הֶשגֵר, הִשתַגֵר, הִתבַגֵר, הִתחַגֵר, הִתפַגֵר, חוגֵר, חִיגֵר, יגַרגֵר, יִידָגֵר, יהַגֵר, יֵיחָגֵר, יֵיאָגֵר, יינָגֵר, ייסָגֵר, יישָגֵר, ימַגֵר, ימַסגֵר, יסַנגֵר, יִסתַגֵר, יפַגֵר, להֵיאָגֵר, להֵיחָגֵר, להינָגֵר, להיסָגֵר, להישָגֵר, מְבַגֵר, מְגַרְגֵר, מְהַגֵר, מְמַגֵר, מְמַסְגֵר, מַסְגֵר, מְסַנְגֵר, מִסְתַגֵר, מְפַגֵר, מְשַגֵר, מַשְגֵר, מִשְתַגֵר, מִתְבַגֵר, מְתַגֵר, מִתְגַרְגֵר, מִתְחַגֵר, מִתְפַגֵר, סוגֵר, שוגֵר, בַר אוגֵר
דוגר פרוש | דוגר פירוש | דוגר מילון | דוגר הגדרה מילונית | דוגר מילון עברי | דוגר מילון אנציקלופדי | דוגר אנציקלופדיה | דוגר תרגום
דוגר פירוש השם | דוגר פירוש המילה | דוגר משמעות המילה | דוגר ביטויים | דוגר דקדוק | דוגר לשון | דוגר ניבים | דוגר אטימולוגיה
דוגר מילים נרדפות | דוגר ניגודים | דוגר חריזה | דוגר חרוזים | דוגר צירופים | דוגר פתגמים | דוגר ניבים | דוגר תחביר
דוגר ביטויים | דוגר ציטוטים | דוגר ראשי תיבות