1. [תנ] גַרגְרי עפר זעירים וקלים הנישׂאים בּאוויר: משפעת סוסיו יכסך אבקם (יחזקאל כו, 10); לא ייכנס להר הבית לא במקלו... ואבק שעל רגליו (ברכות ט, ה); ועננוהו וכיסוהו אבקים (מלשון הפיוט)
2. [יב] אבקה, שַחק דק של חומרים שונים
3. [תמ] כּינוּי לדָבר מוּעט, מַשהוּ, מִקצת, כּגון בַּבּיטוּי: אבַק ריבּית: לא יישא אדם וייתן בהלוואתו של חברו מפני אבק ריבית (תוספתא עבודה זרה א, יא)
4. [עח] אחד ממִקטעי הקרקע בעל שטח פנים גדול משל החול
אנגלית: dust
***
[ש"ע; ז'; אבַק-, אבָקים, אַבקֵי-, וגם אַבקָאות, אבָקו]
מקור המילה _ (אטימולוגיה)
מהשורש <אבק> (במשמעות לעוף, לברוח). מילה משותפת לשפות שמיות שונות, כגון ארמית אַבקָא = משהו שעף. ארמית היא לשון שמית המדוברת באזורים מסויָמים עד היום, בדיאלקטים שונים. הארמית האריכה ימים יותר מכל לשון אחרת וכבר לפני כ-3000 שנה הייתה שפת הדיפלומטית במזרח התיכון דבר שעזר להתפשטותה. חדרו לתוכה מילים משפות האזור כגון פרסית שהייתה לשון המדינה של פרס. הארמית הייתה לשון מדוברת על ידי היהודים, במיוחד גולי בבל במשך מאות שנים ואף חדרה לספרותנו החל במקרא ועד לתלמוד הבבלי ולמדרשים
אָבָק
[ש"ע]
1. אַבקה , אבָקה , אֵפֶר , דַקדֶקֶת , חול , משחָק , נפולֶת , עָפָר , קטמית , שַחַק [שדה סמנטי: אדָמה]
2. מעָט , מִקצָת , מַשֶהוּ , קומֶץ , קוץ , קוּרטוב , קצָת , רֵיחַ , שֶמֶץ [שדה סמנטי: מעָט]
אָבָק, דָבַק, הָאֳבַק, הואבַק, חָבַק, חבָק, חָוָוק, יואבַק, מַאבָק, מְשווָק, רַוָוק, שַאבָק, שָבַק, שַוָוק, שואֵב אָבָק, שואַבֵי אָבָק, זורֵק אָבָק
להרחבה ראה:
מבהק,
טבק,
אבק,
ברדק,
בהק,
בזק,
דחק,
דוחק,
יק,
אמוניָק,
דלק,
דחילק,
חמקמק,
מוזנק,
מוסק,
מוזעק,
מאופק,
מופק,
מנוצק,
מבוקק,
ברק,
מושק,
מבותק
אבק פרוש | אבק פירוש | אבק מילון | אבק הגדרה מילונית | אבק מילון עברי | אבק מילון אנציקלופדי | אבק אנציקלופדיה | אבק תרגום
אבק פירוש השם | אבק פירוש המילה | אבק משמעות המילה | אבק ביטויים | אבק דקדוק | אבק לשון | אבק ניבים | אבק אטימולוגיה
אבק מילים נרדפות | אבק ניגודים | אבק חריזה | אבק חרוזים | אבק צירופים | אבק פתגמים | אבק ניבים | אבק תחביר
אבק ביטויים | אבק ציטוטים | אבק ראשי תיבות
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה