_ פירוש

פירוש

הֶפְקֵר

1. [תמ] מַעמָד מִשפּטי של דָבר שאין לו בּעלים, דבר שהוּפקר: הֶפקֵר לעיניים - הֶפקֵר (פאה ו, א); אין בנות ישראל הֶפקֵר! (יבמות יג, א)

2. [עח] שאינו באַחריוּתו של אדם, וכל אדם רַשַאי לֵיהָנות ממנוּ: לאחר המהפכה היה רכוש המלך הֶפקֵר

3. [תמ] חוסר אַחרָיות, התפּרקוּת: מנהג הֶפקֵר נהגו בה (יבמות סו)

4. [עח] (בהשאלה) חוסר חוק וסדר (גם: הֶפקֵרוּת)
אנגלית: no man's land; anarchy

דקדוק למילה _

[ש"ע; ז'; הֶפקֵר-, הֶפקֵרים, הֶפקֵרֵי-, הֶפקֵרו] <פקר>

ביטויים עם המילה _

← זוכה מן ההפקר
← ילד הפקר
← נערת הפקר
← שטח הפקר

מקור המילה _ (אטימולוגיה)

לא נמצאה אטימולוגיה לערך _

מילים נרדפות למילה _

הֶפקֵר (תוצאה דומה)
[ש"ע]
1. אֶפֶס , אַפסוּת , הֶבֶל , חוסֶר בַּעלוּת , תוהוּ | ניגודים: קִיוּם

2. תוּרפּה

3. אי-סֵדֶר , אנַרכְיה , הולֵלוּת , הֶפקֵרוּת , הִתפָּרקוּת , חוסֶר שליטה , חוסֶר מִשמַעַת , פּריצוּת , פּריקַת עול [שדה סמנטי: הֶפקֵרוּת] | ניגודים: מִשמַעַת
. הַזנָחה , חוּרבָּן , עזוּבה , רַשלָנוּת , שימָמון , שמָמה | ניגודים: טיפּוּל

חרוזים למילה _

אִזכֵר, בוקֵר, בִיכר, ביקֵר, דוקֵר, הִזדקֵר, הֶיכֵר, הַכֵר, הֶפְקֵר, הִתיַיקֵר, הִשתכֵר, הִשׂתכֵר, הִתמַכֵר, הִתנַכֵר, הִתעַכֵר, הִתעַקֵר, הִתפַקֵר, הִתקרקֵר, זוקֵר, זִיקֵר, חוקֵר, יְאזכֵר, יבַכֵר, יבַקֵר, יזדקֵר, יזַקֵר, יידָקֵר, ייזָקֵר, יֵיחָקֵר, יִינָקֵר, ייסָקֵר, ייעָקֵר, יְיַקֵר, יִיקֵר, ינַקֵר, יסַקֵר, יעַקֵַר, להידָקֵר, להיזָקֵר, להיסָקֵר, להיעָקֵר, מְאַזְכֵר, מְבַכֵר, מְבַקֵר, מדַקֵר, מִזְדַקֵר, מזַכֵר, מְזַקֵר, מְיַיקֵר, מְכַרְכֵר, מְמַכֵר, מְנַקֵר, מְסַקֵר, מעַכֵר, מְעַקֵר, מְקַרְקֵר, מְשַכֵר, מְשַקֵר, מְשַׂקֵר, מִשְתַכֵר, מִשְׂתַכֵר, מִשְטַנְקֵר, מְתַחְקֵר, מִתְייַקֵר, מִתְמַכֵר, מִתְנַכֵר, מִתְעַכֵר, מִתְעַקֵר, מִתְפַקֵר, מִתְקַרְקֵר, נוקֵר, סוקֵר, עוקֵר, פוקֵר, שוקֵר, אַדמַת הֶפקֵר, בֵית הֶפקֵר, בֶן הֶפקֵר, יֶלֶד הֶפקֵר, עולָם שֶל הֶפְקֵר, שֶטַח הֶפקֵר