1. [עח] יֶרק מטוּפָּח קצר וצָפוּף - המכַסה שִטחֵי אדמה בגַנים וכד': הדשא דורש השקיה מרובה; מגרש הדשא היה מכוסח באופן מושלם
2. [תנ] עשב בּראשית צמיחתו, ירק מסוגים שונים: תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע (בראשית א 11)
אנגלית: grass
***
[ש"ע; ז'; דֶשֶא-, דשָאים, דִשאֵי-, דִשאו] <דשא>
מקור המילה _ (אטימולוגיה)
אכדית. שפה שמית ששימשה במסופוטמיה בשנים 2300 עד 500 לפה"ס והחליפה את השומרית כלשון היום-יומית של האזור. לעתים האכדית נקראת בבלית-אשורית משום שיש לשפה שני דיאלקטים, אבל ההבדל ביניהם זעום. האכדית היא השפה השמית היחידה שנשתמרה בכתב מהתקופות הקדומות ביותר.
דֶשֶא
(תוצאה דומה)
[ש"ע]
1. חָציר , יָרוק , יֶרֶק , עֵשֶׂב [שדה סמנטי: צמח]
2. אָחוּ , אפָר , דובֶר , דִשאה , כּיכָּר , כַּר , מִדשָאה , מִרעֶה , שׂדֵה מִרעֶה [שדה סמנטי: אדָמה]
דֶשֶא, גובַה דֶשֶא, היִנְהַק פֶרֶא עלֵי דֶשֶא?, כַר דֶשֶא, נאות דֶשֶא, נוהֵק עלֵי דֶשֶא
להרחבה ראה:
בוהה,
הא,
ארבה,
אבה,
גבא,
גא,
הגה,
בודה,
איזה,
בוכה,
בוטה,
בלבוסטה,
אטליֶה,
לוקה,
אילולא,
ביאנלה,
גומֵא,
גומֶא,
בונה,
טנא,
חוסה,
כסה. אפעה,
מחופה,
אופה,
חוצא,
בודקה,
אורה,
דה-יורה,
דושא
דשא פרוש | דשא פירוש | דשא מילון | דשא הגדרה מילונית | דשא מילון עברי | דשא מילון אנציקלופדי | דשא אנציקלופדיה | דשא תרגום
דשא פירוש השם | דשא פירוש המילה | דשא משמעות המילה | דשא ביטויים | דשא דקדוק | דשא לשון | דשא ניבים | דשא אטימולוגיה
דשא מילים נרדפות | דשא ניגודים | דשא חריזה | דשא חרוזים | דשא צירופים | דשא פתגמים | דשא ניבים | דשא תחביר
דשא ביטויים | דשא ציטוטים | דשא ראשי תיבות
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה