1.[תנ] אישה בּיַחַס להורֶיהָ, ילדה, נערה:
״אתה ובנך ובתך״ (שמות כ, 10); ״בת פלוני לפלוני״ (סוטה ב.); רבקה בת בתואל;
2. [תנ] נקבה של בעלי חיים ושל אדם: ״וכל הבת תחיוּן״ (שמות א, 22); ״בת תחילה סימן יפה לבנים״ (בבא בתרא קמא); פלונית ילדה בת;
3. [תנ] ילידה, תושֶבֶת של מקום כלשהו: ״בנות שילו״ (שופטים כא, 21); ״בנות ישראל מכסות ראשן״ (ספרי פרשת נשא)
אנגלית: daughter; female; native
***
[ש"ע; (צורת הנקבה של בֵּן ושל בַּר) בָּנות, בּנות-, בִּתו]
מקור המילה _ (אטימולוגיה)
מאוגריתית, שפה שמית המיוחסת למאות 15-13 לפה"ס. אשר לכינוי בת לעיר ששוכנת בצל מטרופולין, מהמקרא אנו למֵדים שעיירות קטנות נקראות בָּנות, למשל: חשבון ובנותיה (במדבר כא), אשדוד ובנותיה, עזה ובנותיה (יהושע טו).
אַמְבָּט, אַקְרוֹבָּט, בַּת, הוּשבַּת, ז'לוֹבָּת, יושבַּת, מְבוּטְבָּט, מַבַּ"ט, מוּשְׁבָּת, מִשְׁבָּת, מְתוּרְבָּת, מַבָּט, מוּשְׁבָּת, מְצוּבָּט, מְשׁוּרְבָּט, צִ'יזְבָּט, קַבָּ"ט, רַבָּ"ט, שְׁבַטְבַּט, שַׁבָּת, שִישַבָּת
להרחבה ראה:
את,
נהט,
אמבט,
וָט,
דת,
אחת,
אמתחת. אווירוסטט,
חייט,
ברקת,
בבלט,
אוטומט,
מהופנט,
וסת,
כמעט,
בעת,
אכפת,
דוכיפת,
מוצת,
אוטוקרט,
מופשט
בת פרוש | בת פירוש | בת מילון | בת הגדרה מילונית | בת מילון עברי | בת מילון אנציקלופדי | בת אנציקלופדיה | בת תרגום
בת פירוש השם | בת פירוש המילה | בת משמעות המילה | בת ביטויים | בת דקדוק | בת לשון | בת ניבים | בת אטימולוגיה
בת מילים נרדפות | בת ניגודים | בת חריזה | בת חרוזים | בת צירופים | בת פתגמים | בת ניבים | בת תחביר
בת ביטויים | בת ציטוטים | בת ראשי תיבות
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה