1. כלי דומה למזלג, אך בעל שתי זרועות במקום שלוש או ארבע, לרוב מדובר בקילשון המשַמש לעבודות חקלאיות:
היו שם פרצות והיה נוטל דוקרנין וסותם (ירושלמי כלאים כט, ב)
2. קנה מפוצל בראשו לתמיכת דָלִיות של גפנים: קנים ודוּקרָנים לכרם (תוספתא בבא מציעא ז, ד)
***
[ש"ע; ז'; דוּקרַן-, דוּקרָנים, דוּקרָנֵי-, דוּקרָנו] <דוּ+קֶרֶן>
לא נמצאו ניבים וצירופים לערך _
מקור המילה _ (אטימולוגיה)
לא נמצאה אטימולוגיה לערך _
לא נמצאה חריזה לערך _
דוקרן פרוש | דוקרן פירוש | דוקרן מילון | דוקרן הגדרה מילונית | דוקרן מילון עברי | דוקרן מילון אנציקלופדי | דוקרן אנציקלופדיה | דוקרן תרגום
דוקרן פירוש השם | דוקרן פירוש המילה | דוקרן משמעות המילה | דוקרן ביטויים | דוקרן דקדוק | דוקרן לשון | דוקרן ניבים | דוקרן אטימולוגיה
דוקרן מילים נרדפות | דוקרן ניגודים | דוקרן חריזה | דוקרן חרוזים | דוקרן צירופים | דוקרן פתגמים | דוקרן ניבים | דוקרן תחביר
דוקרן ביטויים | דוקרן ציטוטים | דוקרן ראשי תיבות
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה