1. חַיָיב בדין בִּגלַל עבֵרה שעשׂה וראוי לעונש: ״תאשם שֹמרון כי מרתה באלֹהיה״ (הושע יד, 1); ״אבל אשמים אנחנו על אחינו״ (בראשית מב, 21); המושבעים פסקו שהנאשם בפשע אשם;
2. אחראי לַעבֵרה שנֶעשׂתה, חוטא, פּושֵעַ: ״והיה כי יחטא ואשם והשיב את הגזלה״ (ויקרא ה, 19); ״אשמנו בגדנו״ (מלשון התפילה);
3. חָרֵב, נִשמָד, שומם: ״למען יחרבו ויאשמו מזבחותיכם״ (יחזקאל ו, 6) (תנו דעתכם על ההבדל בין אָשֵׁם לבין הַשֵּׁם)
אנגלית: guilty; destroyed
***
[פ'; אשֵמה; אָשַם, יֶאשַם, לֶאשום; ת'; אשֵמה, אשֵמים, אשֵמות]
לא נמצאו ניבים וצירופים לערך _
מקור המילה _ (אטימולוגיה)
לא נמצאה אטימולוגיה לערך _
אֶשֶם
(תוצאה דומה)
אָשָם , אַשמה , חֵטא , עֶברה , עָוון , פֶּשַע [שדה סמנטי: חטא] | ניגודים: חַפּוּת
אָשָם
(תוצאה דומה)
[ש"ע]
1. אֶשֶם , אַשמה , הפָרַת מִצְווה , זָדון , חֵטא , חָמָס , עבֵרה , עֶברה , עָוון , פֶּשַע , רועַ , רֶשַע , רִשעה [שדה סמנטי: חֵטא, מִשפָּט] | ניגודים: חַפּוּת
2. קָרבָּן [שדה סמנטי: מקדש]
3. כָּזָב , כַּחַש , שימָמון וצַעַר
אָשֵם
(תוצאה דומה)
[ת']
1. אַשמַאי , חוטֵא , חַיָיב , מוּרשָע , מחוּיָב , מֵפֵר חוק , מתועָב , נֶאשָם , נִפשָע , פּושֵעַ , פּלילי , רָשָע [שדה סמנטי: חֵטא] | ניגודים: זַכַּאי, חַף
2. נָדון , נידון , נֶענָש , נִשפָּט [שדה סמנטי: עונש] | ניגודים: מזוּכֶּה, פָּטוּר
אָשֵם, הֶגשֵם, הִתגַשֵם, הִתנַשֵם, הִתרַשֵם, יֵיאָשֵם, יֵירָשֵם, כְשֵם, להירָשם, מִתְגַשֵם, מִתְנַשֵם, מִתְרַשֵם, נושֵם, רושֵם, שֵם, ייאָשֵם, להֵיאָשֵם
אשם פרוש | אשם פירוש | אשם מילון | אשם הגדרה מילונית | אשם מילון עברי | אשם מילון אנציקלופדי | אשם אנציקלופדיה | אשם תרגום
אשם פירוש השם | אשם פירוש המילה | אשם משמעות המילה | אשם ביטויים | אשם דקדוק | אשם לשון | אשם ניבים | אשם אטימולוגיה
אשם מילים נרדפות | אשם ניגודים | אשם חריזה | אשם חרוזים | אשם צירופים | אשם פתגמים | אשם ניבים | אשם תחביר
אשם ביטויים | אשם ציטוטים | אשם ראשי תיבות