_ פירוש

פירוש

בזק, בֶּזֶק

1. [עח] תקשורת למרחקים גדולים באמצעוּת רשתות תמסורת, כגון טלגרף, טלפון וכד' (בלועזית - טֵלֵקומוּניקַציה): חברת "בּזק" נותנת שירותי בזק בישראל;

2. [עח] ניצוץ, התנוצצות, פרץ אור פתאומי, דוגמת ברק: בזק חשמלי;

3. [עח] להבה הפורצת ומתפשטת מהר מאוד: בזק אש;

4. [תמ] חֶרס, צרור אבנים: מהו "בזק"? אבן נטל מן כל אחד ואחד מהם ובאבנים מנאן (תנחומא כי תישא מדרש על־שם המקום "בזק" בשמואל א' יא, 8)
אנגלית: telecommunication

דקדוק למילה _

[ש"ע; ז'] <בזק>

ביטויים עם המילה _

לא נמצאו ניבים וצירופים לערך _

מקור המילה _ (אטימולוגיה)

מילה שמקורה ארמית היא נקראת כך משום שאמצעי תקשורת אלה מהירים כבָזָק (= ברק).

ארמית היא לשון שמית המדוברת באזורים מסויָמים עד היום, בדיאלקטים שונים. הארמית האריכה ימים יותר מכל לשון אחרת וכבר לפני כ-3000 שנה הייתה שפת הדיפלומטית במזרח התיכון דבר שעזר להתפשטותה. חדרו לתוכה מילים משפות האזור כגון פרסית שהייתה לשון המדינה של פרס, מילים יווניות ועוד. הארמית הייתה לשון מדוברת על ידי היהודים, במיוחד גולי בבל במשך מאות שנים ואף חדרה לספרותנו החל במקרא ועד לתלמוד הבבלי ולמדרשים. בעת החדשה, נטלה העברית מילים רבות מארמית והתאימה אותם למערכת המורפו-פונטית שלה.

יש לציין כי <בזק> הוא שורש הומוני בעל שתי משמעויות שונות: א. ברק, ב. פיזור, שאין קשר ביניהן

מילים נרדפות למילה _

בָּזָק (תוצאה דומה)
בּזיק , בָּרָק , הִתנוצצוּת , זוהַר , זיו , חזיז , חֵץ , לַהַט , נִצנוּץ [שדה סמנטי: אור]

בזֶק (תוצאה דומה)
[ש"ע]
1. טֶלֶקומוּניקַציה [שדה סמנטי: טלפון]

2. בָּרָק , הִתנוצצוּת , ניצוץ [שדה סמנטי: אור] | ניגודים: החשכה, עמימה

3. חֶרֶס [שדה סמנטי: אדָמה]

חרוזים למילה _

בּוֹזֵק, בֶּזֶק, הֶבְזֵק, הֶיזֵק, הִתחַזֵק, זֵק, חוֹזֶק, חָזֵק, חִיזֵק, יחַזֵק, ייבָּזֵק, יינָזֵק, להיבָּזֵק, להינָזֵק, מַבְזֵק, מְחַזֵק, מִתְחַזֵק, עוֹזֵק