1.[תמ] מַשחיל חרוּזים על חוּט (למַחרוזת); עורך דברים שונים על חוט שהושחל בחוריהם: ישב וחָרָז הגדולות לעצמן והקטנות לעצמן (מדרש רבה שמות כ)
2. [יב] מחַבֵּר חרוזים (בשיר): לא תַחרוז בשור וחמור יחדיו (אברהם אבן עזרא)
3.[תמ] (בהשאלה) משלב, מצרף, משַבץ: הייתי יושב וחורז בדברי תורה ומתורה לנביאים (מדרש רבה שיר השירים א)
rhyme
***
[פ'; חורֶזֶת; חָרַז, יַחרוז, לַחרוז] <חרז>
לא נמצאו ניבים וצירופים לערך _
מקור המילה _ (אטימולוגיה)
בדומה למילה ארמית, ושם פירושה לקדוח, לעשות חורים. (רמז לפעולת החריזה)
חורֵז
אוגֵד , אודֵק , אורֵג , אורֵז , דָבֵק , חובֵר , חושֵק , טווֶה , טופֵל , כּולֵל , כּורֵך , מאַגֵד , מאַחֵד , מאַחֶה , מאַחֵז , מאַרגֵן , מַבריחַ , מגַבֵּש , מגַשֵר , מַדבּיק , מהַדֵק , מוסיף , מזַוֵוג , מחַזֵק , מחַשֵק , מַטליא , מכַבֵּן , מכַוֵוץ , מכַנֵס , מכַפתֵר , מַלחים , מלַכֵּד , ממַזֵג , מַסמיך , מסַפֵּחַ , מעָרֵב , מעַרבֵּב , מצַוֵות , מצַמֵד , מַצמיד , מצָרֵף , מקַבֵּץ , מַקהיל , מקָרֵב , מקַשֵר , מרַכֵּז , מַרכּיב , מרתֵק , משַבֵּץ , מַשחיל , משַלֵב , משַרשֵר , משַתֵף , מַתאים , סופֵחַ , עונֵב , עונֵד , צומֵד , צורֵר , קושֵר , רוכֵס , רוקֵם , רותֵם , שולֵב , תוכֵף , תולֶה , תופֵר , מחַבֵּר [שדה סמנטי: הִתחַבּרוּת, קֶשֶר] | ניגודים: מנַתֵק, מַפריד אורֵז, גורֵז, הִזדָרֵז, הִתחָרֵז, זֵירֵז, חורֵז, יזדָרֵז, יזָרֵז, יֵיאָרֵז, יֵיחָרֵז, יפָרֵז, להֵיחָרֵז, לפָרֵז, מבָרֵז, מגָרֵז, מִזְדָרֵז, מְזָרֵז, מְפָרֵז, מִתְחָרֵז, בורֵז, כורֵז
חורז פרוש | חורז פירוש | חורז מילון | חורז הגדרה מילונית | חורז מילון עברי | חורז מילון אנציקלופדי | חורז אנציקלופדיה | חורז תרגום
חורז פירוש השם | חורז פירוש המילה | חורז משמעות המילה | חורז ביטויים | חורז דקדוק | חורז לשון | חורז ניבים | חורז אטימולוגיה
חורז מילים נרדפות | חורז ניגודים | חורז חריזה | חורז חרוזים | חורז צירופים | חורז פתגמים | חורז ניבים | חורז תחביר
חורז ביטויים | חורז ציטוטים | חורז ראשי תיבות