בראשיתן היו האותיות העבריות ציור של חפץ, או חיה, איבר וכדומה ששמם פותח בהגה שהאות מציינת.
בּוֹהֶה, גֵאֶה, גוֹאֶה, גוֹהֶה, דֵהֶה, דוֹאֶה, דוֹהֶה, הֵא, זֵהֶה, יָאֶה, יַדהֶה, יְהֵא, יוּכהֶה, יוּשהֶה, יזַהֶה, יזוּהֶה, יִיבהֶה, יִיגְאֶה, ייגְהֶה, יִידאֶה, יִידהֶה, יִיזְדָהֶה, יִיכהֶה, יִילאֶה, יִילהֶה, יימָהֶה, יינָהה, יינהֶה, יִיראֶה, יירָאֶה, יִירהֶה, יִישאֶה, יִישהֶה, יַכהֶה, יַלאֶה, יַנאֶה, יַראֶה, יַשהֶה, כֵּהֶה, כּוֹהֶה, לֵאֶה, לֵהֶה, לוֹאֶה, לוֹהֶה, מִדאֶה, מַדְהֶה, מוּכְהֶה, מוּשְׁהֶה, מִזְדַהֶה, מְזַהֶה, מְזוהֶה, מְכַהֶה, מַכְהֶה, מַלְאֶה, מַנְאֶה, מַקְהֶה, מַרְאֶה, מָרְאֶה, מַשְׁהֶה, מִשְׁתָּאֶה, מִשְׁתַּהֶה, מִתְגָאֶה, מִתְכַּהֶה, מִתְנָאֶה, מִתְקַהֶה, מִתְרָאֶה, נָאֶה, נִלאֶה, נִראֶה, פּוֹהֶה, קֵהֶה, קוֹהֶה, רָהֶה, רוֹאֶה, רוֹהֶה, שׁוֹאֶה, שׁוֹהֶה, תּוֹהֶה
להרחבה ראה:
בוהה,
הא,
ארבה,
אבה,
גבא,
גא,
הגה,
בודה,
איזה,
בוכה,
בוטה,
בלבוסטה,
אטליֶה,
לוקה,
אילולא,
ביאנלה,
גומֵא,
גומֶא,
בונה,
טנא,
חוסה,
כסה. אפעה,
מחופה,
אופה,
חוצא,
בודקה,
אורה,
דה-יורה,
דושא