_ פירוש

1. [תנ] שוּמן הנמצא בבעלי חיים ומשמש בעיקר לתעשיית נֵרות וסבון: חֵלֶב שור וכשׂב ועז לא תאכלוּ (ויקרא ז, 23)

2. [תנ] חלקים מסוימים מובחרים משומן בעלי חיים, המוקרבים על המזבח ואסורים באכילה באיסור "כָּרֵת":
וישׂם על החלָבים ועל שוק הימין (ויקרא ח, 26)

3. [תנ] שומֶן, מִשמָן, החלק השָמֵן והטוב ביותר:
ואתנה לכם את טוב ארץ מצרים ואִכלוּ את חֵלב הארץ (בראשית מה, 18)

4. [תנ] (במליצה) סֵמֶל לטיפּשוּת, או לגאווה וּלחוּצפּה:
טָפַש כחֵלֶב לִבָּם (תהילים קיט, 70)

5. [עח] החומר שממנו עשויים נרות
אנגלית: animal fat; best part; candle wax

***