_ פירוש

פירוש

גָּר^{1 [תנ]}

1. דָר, נמצא דרך קֶבע, שוכֵן: איש לוי גר ביַרכתי הר אפרים (שופטים יט 1); וכי אפשר לו לאדם לגור בשני עולמים? (יבמות צו)

2. נמצא במקום מסוים, על-פי-רוב באופן זמני, כאמור בפסוק: "וירד אברם מצרַיְמָה לָגוּר שָם" (בראשית יב, 10)
אנגלית: dwell

דקדוק למילה _

[פ'; גָרה; גָר, יָגוּר, לָגוּר] <גור>

ביטויים עם המילה _

לא נמצאו ניבים וצירופים לערך _

מקור המילה _ (אטימולוגיה)

מאוגריתית, שפה שמית המיוחסת למאות 15-13 לפה"ס

מילים נרדפות למילה _

גָר
[פ']
1. דָר , חונֶה , חַי , יושֵב , מלונֵן , מקַנֵן , מִשתַכֵּן , מִשתַקֵעַ , מִתגורֵר , מִתיַישֵב , נָוֶוה , נִמצָא , שוהֶה , שוכֵן , תושָב [שדה סמנטי: מגורים]

2. חושֵש , חָרֵד , חָת , יָרֵא , נִבהָל , פּוחֵד [שדה סמנטי: פַּחַד] | ניגודים: אמיץ, בָּטוּחַ

חרוזים למילה _

אָגַר, אֶשגָר, אֶתְגָר, בָּגַר, גָר, דָגַר, הוּגַר, הוּסגַר, הוּשגַר, חָגַר, יוּגַר, יוּסגַר, יוּשגַר, ימוגַר, ימוּסגַר, מַאגָר, מְבוּגָר, מְגוּרְגָר, מִדגָר, מוּגָר, מוּדגָר, מוּסְגָר, מוּשְׁגָר, מחוּגָר, מְמוּגָר, מְמוּסְגָר, מְסוּגָר, מְשׁוּגָר, נַגָר, ניגָר, סָגַר, סוּגַר, סִיגָר, תַּגָר, תּוֹגָר, תִּיגָר