_ פירוש

פירוש

בְּגִין

1. [תמ] בגלל, בשביל, למען:
אוכלת בגינו תרומה (יבמות פט:); אם אין אתה עושה בגיני, עשה בגין אשתך (מכילתא יתרו עמלקא); האיש נאסר בגין הונאות בענייני ממונות

2. [עח] בזכות, על-סמך (בסגנון משפטי): עונשו הופחת בגין עברו הנקי
אנגלית: because of; due to

דקדוק למילה _

[מ"י; בּגינו, בּגינָם] <ב+גין>

ביטויים עם המילה _

לא נמצאו ניבים וצירופים לערך _

מקור המילה _ (אטימולוגיה)

מילה שמקורה ארמית שהיא לשון שמית המדוברת באזורים מסויָמים עד היום, בדיאלקטים שונים. הארמית האריכה ימים יותר מכל לשון אחרת ומכבר לפני כ-3000 שנה הייתה שפת הדיפלומטית במזרח התיכון דבר שעזר להתפשטותה. חדרו לתוכה מילים משפות האזור כגון פרסית שהייתה לשון המדינה של פרס, מילים יווניות ועוד. הארמית הייתה לשון מדוברת על ידי היהודים, במיוחד גולי בבל במשך מאות שנים ואף חדרה לספרותנו החל במקרא ועד לתלמוד הבבלי ולמדרשים. בעת החדשה, נטלה העברית מילים רבות מארמית והתאימה אותם למערכת המורפו-פונטית שלה

מילים נרדפות למילה _

בּגין (תוצאה דומה)
בִּגלַל , בִּשביל , למַעַן , בִּגלַל , בִּזכוּת , בַּעבוּר , בּשֶל , מִשוּם , עַל סְמַך , עֵקֶב , תודו[שדה סמנטי: מ"י] בִּגלַל, בִּשביל, למַעַן, בִּגלַל, בִּזכוּת, בַּעבוּר, בּשֶל, מִשוּם, עַל סְמַך, עֵקֶב,

חרוזים למילה _

אַפְגִין, אורְלוגִין, בְגִין, הִפְגִין, יַפְגִין, לָגִין, לְהַפְגִין, מַפְגִין, נַפְגִין, סָגִין, סֵירוגִין, תַפְגִין, בדילוגין, אופְטַלְגִין, הִפגין, גִין, במַפגין, הרנוגין, חלַגלוגין, יַפגין, להַפגין, לסֵירוגין, לסֵרוגין, סְפונְגִין, פונְגִין, פְסִיגִין, פַגִין, תָגין, תָגִין, נָרִינְגִין