1. מֵבין, מבחין, משׂיג בּשִׂכלו: אַתָּה יָדַעְתָּ שִׁבְתִּי וְקוּמִי, בַּנְתָּה לְרֵעִי מֵרָחוֹק (תהילים קלט 2), בִּין תָּבִין את אשר לפנֶיךָ (משלי כג, 1)
2. מעַיֵין, מתבונן: בִּנּוּ שְׁנוֹת דֹּר וָדֹר (דברים לב 6) (תן דעתך שהצורות בָּנים, בָּנות הן גם צורות הריבוי של בֵּן ושל בַּת)
אנגלית: Understand; watching
***
[פ'; בָּנה; בָּן, יָבין, לָבין] <בון>
לא נמצאו ניבים וצירופים לערך _
מקור המילה _ (אטימולוגיה)
מילה שמקורה ארמית, בניין קל, צורה מקוצרת של מבין
בָּן, גַבָּן, דַרְבָּן, הוּלבַּן, זַבָּן, חוּרְבָּן, חַלְבָּן, טוּרְבָּן, יוּלבַּן, ילובַּן, כַּלְבָּן, לְבַנְבַּן, מְאוּבָּן, מְגוּבָּן, מוּלְבָּן, מְחוּרְבָּן, מְחוּשְׁבָּן, מְלוּבָּן, מְסוּבָּן, מְעוּצְבָּן, עַצְבָּן, קַבָּ"ן, קָרְבָּן, רַבָּן, תַּעְבָּן
להרחבה ראה:
גבהן,
גבן,
אבובן,
אגן,
אבדן,
בזבזו,
אקדחן,
בוחן,
אוקטן,
אוריין,
אבקן,
אהלן,
אומן,
דוברמן,
אונן,
דורסן,
אופנוען,
יען,
אולפן,
אגרופן,
אצן,
ג'ריקן,
אקרן,
באשן
בן פרוש | בן פירוש | בן מילון | בן הגדרה מילונית | בן מילון עברי | בן מילון אנציקלופדי | בן אנציקלופדיה | בן תרגום
בן פירוש השם | בן פירוש המילה | בן משמעות המילה | בן ביטויים | בן דקדוק | בן לשון | בן ניבים | בן אטימולוגיה
בן מילים נרדפות | בן ניגודים | בן חריזה | בן חרוזים | בן צירופים | בן פתגמים | בן ניבים | בן תחביר
בן ביטויים | בן ציטוטים | בן ראשי תיבות