_ פירוש

← חי ובועט

מילה שמקורה ארמית שהיא לשון שמית המדוברת באזורים מסויָמים עד היום, בדיאלקטים שונים. הארמית האריכה ימים יותר מכל לשון אחרת וכבר לפני כ-3000 שנה הייתה שפת הדיפלומטית במזרח התיכון דבר שעזר להתפשטותה. חדרו לתוכה מילים משפות האזור כגון פרסית שהייתה לשון המדינה של פרס, מילים יווניות ועוד. הארמית הייתה לשון מדוברת על ידי היהודים, במיוחד גולי בבל במשך מאות שנים ואף חדרה לספרותנו החל במקרא ועד לתלמוד הבבלי ולמדרשים. בעת החדשה, נטלה העברית מילים רבות מארמית והתאימה אותם למערכת המורפו-פונטית שלה.

בועֵט, ביעֵט, הִתמַעֵט, יבַעֵט, יועֵט, יִיבָעֵט, יִיבָעֵת, ימַעֵט, לועֵט, מְבַעֵט, מבַעֵת, מְמַעֵט, מָעֵט, מִתבַעֵת, מִתְמַעֵט, עֵט, עֵת, שועֵט, אֵת, אֶת, דואֵט, הֵאֵט, הִדְאֵית, הִלְאֵית, הִשְתָאֵית, הֶרְאֵית, הִתלַהֵט, הִתְרָאֵית, טֵיאֵט, יָאֵט, יטָאֵט, ילַהֵט, ירַהֵט, לואֵט, לוהֵט, לָשֵאת, מֵאֵט, מְטָאֵט, מְלַהֵט, מֵנואֵט, מְרַהֵט, מַשְאֵת, מִתְלַהֵט, מִתרַהֵט, נִרְאֵית, סילואֵט, רוהֵט, רוטֵט, שְׂאֵת, גוהֵט, פִירואֵט, פואֵט, שואֵט, מועֵט

להרחבה ראה:
אנאלפבית, חובט, ארנבת, בגט, גרדת, גזזת, חטא, מאותת, לתת, מאיית, בנקט, איזדרכת, אתלט, איוולת, אמת, אדמדמת, אבנט, אינטרנט, היסט, אספסת. בועט, מזפת, בופט, גפת, היצת, גרבצת, בהקת, אוטופורטרט, אדרת, הפשט, ארשת