1. [תנ] רֶפש, עיסה של אדמה במים: טיט לח. בטבע שכיח באזורים בעלי אנרגיה נמוכה, כגון - אגמים, ביצות ולעתים במעמקי הים: ״הָטבּעוּ בַבוץ רגליך״ (ירמיה לח, 22); ״והבוץ הוא הרפש והטיט״ (ספר השורשים לר' יונה בן ג'נאח); הילד התלכלך בבוץ ובמי גשם
.
2. [עח] (בהשאלה) התעסקוּת בדברים מגוּנים:
אל תתלכלך בבוץ
אנגלית: mud
***
[ש"ע; ז'; בּוץ-, בּוּצו] <בצץ>
מקור המילה _ (אטימולוגיה)
מאכדית, שפה שמית ששימשה במסופוטמיה בשנים 2300 עד 500 לפה"ס והחליפה את השומרית כלשון היום-יומית של האזור. לעתים האכדית נקראת בבלית-אשורית משום שיש לשפה שני דיאלקטים, אבל ההבדל ביניהם זעום. האכדית היא השפה השמית היחידה שנשתמרה בכתב מהתקופות הקדומות ביותר.
אֶקְבּוֹץ, אֶרְבּוֹץ, יִיקְבּוֹץ, יִירְבּוֹץ, לִקְבּוֹץ, לִרְבּוֹץ, נִקְבּוֹץ, נִרְבּוֹץ, תִּקְבּוֹץ, תִּרְבּוֹץ
להרחבה ראה:
מאוץ,
פלוץ,
מוץ,
פוץ,
נפוץ,
ניצוץ,
קוץ,
מירוץ
בוץ פרוש | בוץ פירוש | בוץ מילון | בוץ הגדרה מילונית | בוץ מילון עברי | בוץ מילון אנציקלופדי | בוץ אנציקלופדיה | בוץ תרגום
בוץ פירוש השם | בוץ פירוש המילה | בוץ משמעות המילה | בוץ ביטויים | בוץ דקדוק | בוץ לשון | בוץ ניבים | בוץ אטימולוגיה
בוץ מילים נרדפות | בוץ ניגודים | בוץ חריזה | בוץ חרוזים | בוץ צירופים | בוץ פתגמים | בוץ ניבים | בוץ תחביר
בוץ ביטויים | בוץ ציטוטים | בוץ ראשי תיבות
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה