_ פירוש

פירוש

בּוֹרֵחַ¹

1. [תנ] מתרחק כדי שלא יַשׂיגו אותו, נמלט, נָס:
ודוִד ברח וימלט (שמואל א' יח, 19); האסיר ברח מהכלא
2. [תמ] מתחמק, משתמט: כל המחזר על הגדוּלה, גדולה בורחת ממנו, וכל הבורח מן הגדולה, גדולה מחזרת אחריו (עירובין יג); בורח הרי הוא כשבוי (בבא מציעא לט.); האיש שברח מהעיר בלי לשלם חובותיו הוכרז כבורח
אנגלית: run away, flee

דקדוק למילה _

[פ'; בּורַחַת; בָּרַח, יִברַח, לִברוחַ] <ברח>

ביטויים עם המילה _

← עושה ויברח

מקור המילה _ (אטימולוגיה)

מאוגריתית, שפה שמית המיוחסת למאות 15-13 לפה"ס

מילים נרדפות למילה _

בּורֵחַ²
[ש"ע]
1. מִברָח (יחזקאל יז 21) , ניצול , פָּליט , עָריק [שדה סמנטי: הצלה]

2. בָּריחַ , שָׂריד

בּורֵחַ¹
[פ']
1. יוצֵא , ממַהֵר , מִתמַלֵט , נֶחפָּז , ניצָל , ניתָז , נִמלָט , נָס , נִפלָט , נִרדָף , עורֵק , פּולֵט , פּורֵץ , רָץ [שדה סמנטי: בּריחה] | ניגודים: רודֵף

2. מִתרַחֵק , נֶחלָץ , רָץ מ- [שדה סמנטי: הִתרַחקוּת] | ניגודים: נלכד

3. חולֵף , חומֵק , מִסתַלֵק , מִשתַמֵט , מִתחַמֵק , מִתנַדֵף , מִתפַּרפֵּר , נֶעלָם , נִפקָד [שדה סמנטי: היעלמות] | ניגודים: מתקיים, נשאר

חרוזים למילה _

אורֵחַ, בורֵחַ, טורֵחַ, מורֵחַ, סורֵחַ, צורֵחַ, פורֵחַ, זורֵחַ, קורֵחַ, אורֵחַ פורֵחַ, אָבָק פורֵחַ, כַדור פורֵחַ, עולֶה כְפורֵחַ, עורֵב פורֵחַ, פַחֲמון פורֵחַ, פרופֵסור אורֵחַ, שומֵעַ מֵעוף הפורֵחַ, שומֵע מֵעוף הַפורֵחַ, קָטָן פורֵחַ