_ פירוש

1. [תנ] הזָכר בּהורים: ויאמר יצחק אל אברהם אביו (בראשית כב, 7); כּיבּוּד אָב וָאֵם (פאה ה, ה); האב בא למסיבת בנו בגן

14. [תמ] בעל חיים שיש לו ולד: הנולדים מן החמור אף-על-פי שאביהם סוּס (כלאיים ח, ד)

2. [עח] (בנצרות) אחד ממרכיבי השילוש הקדוש לצד הבן והרוח הקדושה. לימים, כּינוי לכומֶר נוצרי: המתוודה אמר לכומר: חטאתי, אבי!

3. [תנ] ראשון, קַדמון, כּגון: אבות האוּמה: הוּא (יוּבל) היה אבי כָּל תֹּפֵשׂ כִּנור ועוּגָב (בראשית ד, 21); מֹשה אבי החָכמה, אבי הנביאים (מדרש רבה ויקרא, א)

4. [תנ] אדון, בעל קניין: בכור מנשה אבי הגלעד (יהושע יז, 1)
אנגלית: father, parent; ancient; master

***