ראה:
הֶיצֵת (ג0.49) הַצָּתָה [ש"ע; נ'; הַצָתַת-, הַצָתות, הַצָתות-, הַצָתָתו (שם הפעולה של מַצית)] (יצת)
1. [תמ] הבעָרת אֵש, הדלקה: לימוד על הַצָתת האש שלא תהא אלא בראשו של מזבח (ספרא ז, א); הַצָתת האש חיממה את כל החדר
2. (בלשון החוק) שליחת אש במזיד בדבר-מה - בית, יער וכד': הוא נאשם בהַצָתת בית שכנו
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה