_ פירוש

פירוש

זוֹמֵם

(מקרא)

1. חושֵב מחשבות להרע או להיטיב: "כאשר זממתי להרע לכם"... (זכריה ח, 14): "כֵּן שַבְתִּי זָמַמְתִּי בימים האֵלֶּה" (זכריה ח, 15)
.

2. מחליט בלִבּו לעשׂות דבר:
"זַמֹּתִי בַּל יַעבָר פִּי" (תהילים יז, 3)

דקדוק למילה _

[פ'] <זמם>

ביטויים עם המילה _

לא נמצאו ניבים וצירופים לערך _

מקור המילה _ (אטימולוגיה)

<זמם> במקרא זו מילה נטרלית. מתכנן לטוב או לרע. בלשון חז"ל קיבלה המילה משמעות שלילית בלבד

מילים נרדפות למילה _

זומֵם
[ת'; פ']
1. זָד , חוטֵא , חורֵש רָעה , מורֵד , מֵזיד , מחַבֵּל , מטַכֵּס עֵצה , מַעליל , מַערים , מתַחבֵּל , מִתחַכֵּם , מתַכסֵס , מתַמרֵן , מִתנַכֵּל , מִתפַּלסֵף , קונסְפּירָטור , קושֵר , רוקֵם [שדה סמנטי: רועַ]

2. אומֵר , הוגֶה , חורֵש , חושֵב , יוזֵם , יועֵץ , מדַמֶה , מחַשֵב , מִתכַּוֵון , מתַכנֵן [שדה סמנטי: מחשבה]

3. בּולֵם , חוסֵם , מכַסֶה [שדה סמנטי: עצירה] | ניגודים: פּותֵחַ

חרוזים למילה _

לא נמצאה חריזה לערך _