_ פירוש

1. [תנ] כינוי של חיבּה בפי גדול לִקטַנה ממנו:
״ברוכה את בתי לה'״ (רות ג, 10); ״בתי, אם טהורה את״ (ירושלמי סוטה, ה);
2. [תנ] כינוי לכפר או לעיר הנמצאים ליד עיר מרכזית גדולה: ״בחשבון ובבנותיה... ובכל הערים״ (שופטים יא, 26); ירושלים ובנותיה
אנגלית: girl; town

***