_ פירוש

1. סֶפח (בעגורן, בחַפֶרת או ביעון) המורכב מדלי מפוצל וסובב על צירית התלוי מזרוע ובעל לחיים או שיניים עקומות החופרות לתוך החומר כשמורידים את הדלי וסוגרות על החומר כשמרימים אותו

2. מכשיר להוצאת כלי קדיחה שבורים מקידוח

3. בהנדסת דרכים ובנייה, זוג יעים המורכבים על זרוע, חופרים אנכית וחופנים את העפר לאחר סגירתם

***