_ פירוש

1. התקן או מערכת, היוצרים איחוד לא-דולף בין שני אלמנטים מכניים (כגון אטמים לחיתוּם של חיבור צינורות)

2. שכבה אוטמת המושמת בגימור-עץ

3. סוגר או חיזוק (כגון בדלת, מיכל, קרון-רכבת) שלא ניתן לפתחם בלי שבירה, ולכן הם עֵדוּת לפתיחה בלתי מוּרשה
אנגלית: bracket; blocking

***