_ פירוש

1. [תמ] טיט, חומר שָׂרוף שעשׂויים ממנו כלים שונים, כמו גם ייצור רעפים, כלים סניטריים וכדומה (גם: טרה-קוטה): ״הנר... של חֶרֶס״ (שבת פ, ד); ״כלי חֶרֶס וכלי נתר טומאתן שווה״ (כלים ב, א); ״כַּד חֶרֶס״;

2. [תמ] שֶבר של כלי מחומר זה: ״נשברה כַּדו ברשות הרבים והוחלק אחר במים או שלקה בְחַרָסֶיהָ - חייב״ (בבא קמא ג, א); ״שער האשפות ששם זורקין חרָסים הנשברים״ (רש"י ירמיה יט 9) (אנגלית: clay)

***