1. [תנ] מחריש, שותק, דומם (ספרותי): אל דֳמי לך, אל תֶחֶרַש ואל תשקֹט אֵל (תהילים פג 2)
2. [תמ] עושׂה אותו חֵירש: החורֵש את אביו נהרג (בבא קמא פו)
3. [תנ] מַפסיק לִשמועַ, נהיה חֵירש: שימו יד על פה, אזניהם תֶחרַשְנָה (מיכה ז 10); כמעט חָרשו אוזניי מהרעש החזק
***