1. [תנ] מצוּדה, מִבצר:
שער הבירה אשר לבית (נחמיה ב 8) (בִּירָנִיּוֹת היא צורת הרבים של בִּירָה במובן זה)
2. [תמ] בניין גדול שבּתים או חדרים פּתוּחים לכל סביבותיו: המוכר בית לחברו בבירה הגדולה (בבא בתרא סא:); בירה שהוא בית גדול ובתים קטנים פתוחים לתוכו (ספרות ימי הביניים)
אנגלית: fortress, citadel
***