צֶדף, בביטוי -
מַעלֶה חֶרֶס בּיָדו אינו מצליח במעשׂיו אחרי השתדלות (במקורו: צָלל בַּמַיִם כּדֵי לגַלות פּנינים וּמַעלֶה בּיָדו צֶדף רֵיק): ״צללת במים אדירים והעלית חֶרֶס ביָדְךָ״ (בבא קמא צא.); ״צללוּ במים אדירים והעלוּ חֶרֶס בידם״ (ספרות ימי הביניים)