_ פירוש

פירוש

חוֹבֵל², חֹבֵל

1. [תמ] מַכֶּה, גורם חַבָּלָה, כגון בביטוי - מַקֵל חובלים אַלָה, מקל שמכים בו: כל המקלקלין פטורין חוץ מחובֵל ומבעיר (שבת קו) (ראו: קלקלן);

2. [תנ] מחבֵּל, משחית;

3. [עח] גורם לכאבי (חבלי) לידה
אנגלית: hit; hurt

דקדוק למילה _

[פ'; חובֶלת; חָבַל, יַחבּול, לַחבּול] <חבל>

ביטויים עם המילה _

לא נמצאו ניבים וצירופים לערך _

מקור המילה _ (אטימולוגיה)

חבלה <חבל> במשקל קוטֵל לציון הפעולה והעושה. מאכדית. שפה שמית ששימשה במסופוטמיה בשנים 2300 עד 500 לפה"ס והחליפה את השומרית כלשון היום-יומית של האזור. לעתים האכדית נקראת בבלית-אשורית משום שיש לשפה שני דיאלקטים, אבל ההבדל ביניהם זעום. האכדית היא השפה השמית היחידה שנשתמרה בכתב מהתקופות הקדומות ביותר. המילים לעברית המקראית חדרו בשינוי היגוי המותאמת למערכת המורפו-פונטית של השפה העברית ומאפשרת בדרך זו ליצור פעלים, הטיות, שורשים וכדומה

מילים נרדפות למילה _

חובֵל
[פ']
1. הולֵם , הורֵס , מַזיק , מחַבֵּל , מַכֶּה , מַפציעַ , מַצליף , מקַלקֵל , מַשחית , פּוגֵם , פּוגֵעַ , פּוצֵעַ [שדה סמנטי: הַכָּאה] | ניגודים: בּונֶה, משַקֵם

2. ממַשכֵּן , מַעביט , מעַקֵל , תופֵס [שדה סמנטי: אשראי] | ניגודים: משַחרֵר, פּודֶה
3. [ש"ע] מַלָח, סַפָּן, קַבַּרניט, רַב חובֵל [שדה סמנטי: אונייה]

חרוזים למילה _

אָבֵל, גובֵל, הָבֵל, הִתגַבֵל, הִתנַוֵול, זובֵל, חובֵל, טובֵל, יובֵל, יֵיחָבֵל, יִיטָבֵל, יִיכָבֵל, ינַוֵול, כובֵל, להֵיחָבֵל, להיכָבֵל, מְנַווֵל, מְעַווֵל, מִתְנַווֵל, נובֵל, סובֵל, קובֵל, תֵבֵל, הובֵל, שובֵל, הֶסדֵר כובֵל, חַג יובֵל, פַעַם ביובֵל, פרָס נובֵל, שְנַת יובֵל, רַב חובֵל, קֶרֶן הַיובֵל