_ פירוש

פירוש

חָצֵר ¹

1. [תנ] מגרש על-יד הבית: מי בקש זאת מידכם רמוס חצֵרָי (ישעיה א 12); עץ גבוה מתנשא בחצר האחורית

2. [תמ] (בדיני קניין) רשות היחיד של אדם המקנה לו דברים הנמצאים בה. חצרו של אדם היא מקום הנמצא ברשותו, כגון - ביתו, שדהו, גנו, קרפיפו
אנגלית: yard

דקדוק למילה _

[ש"ע; נ'; חצַר-, חצֵרות (בספרות גם: חצֵרים), חַצרות-, חצֵרו] <חצר>

ביטויים עם המילה _

← מכירת חצר

מקור המילה _ (אטימולוגיה)

מאוגריתית, שפה שמית המיוחסת למאות 15-13 לפה"ס

מילים נרדפות למילה _

חָצֵר
גַן , מִגרָש , מָדור , מִכלָאה , עזָרה , קַרפּיף [שדה סמנטי: תחוּם]

חרוזים למילה _

אוצֵר, בוצֵר, ביצֵר, הֵצֵר, הִתבַצֵר, הִתנַצֵר, הִתקַצֵר, חִיצֵר, חִצצֵר, חָצֵר, יבַצֵר, יוצֵר, יחַצצֵר, יחַצֵר, ייבָצֵר, ייוָוצֵר, יינָצֵר, ייעָצֵר, יְיַצֵר, יִיצֵר, ייקָצֵר, ימַלצֵר, ינַצֵר, יָצֵר, יצַרצֵר, להיבָצֵר, להיוָוצֵר, להינָצֵר, להיעָצֵר, להיקָצֵר, מְבַצֵר, מְחַצְצֵר, מְחַצֵר, מְיַיצֵר, מְמַלְצֵר, מְנַצֵר, מֵצֵר, מְצַרְצֵר, מְקַצֵר, מִתְבַצֵר, מִתְנַצֵר, מִתְקַצֵר, עוצֵר, פוצֵר, קוצֵר, אַנשֵי הֶחָצֵר, בַדחָן הֶחָצֵר, הפיכַת חָצֵר, מַהפֵכַת חָצֵר