1. [תנ] מי שעושׂה מעשׂים טובים, צדיק, עושׂה חסד, נוהג ביושר: אָבד חָסיד מן הארץ ויָשר באדם אַיִן (מיכה ז 2); אין בור ירא חֵטא ולא עם הארץ חָסִיד (אבות ב, ה); ובכן צדיקים יראוּ וישמחוּ וישרים יעלוזוּ וחסידים ברִינָה יגילוּ (מלשון התפילה)
2.[עח] מי שאוהד נלהב של אישיוּת או של תורה מסוימת: חסידי השיטה ומתנגדיה התווכחנו ביניהם
3.[עח] מי שמשתייך לתנועת החסידות שנוסדה בידי הבעל שם טוב (ההפך: מתנגד): בראש כל קבוצת חָסידים עומד הרבי או הצדיק
4.[תמ] כינוי לכיתה בּישׂראל בראשית תקופת החשמונאים, שהייתה אדוקה בקיום המצוות המעשיות (גם: חסידים ראשונים): חָסידים היו מִתאָוִוים להביא קָרבן חטאת (ירושלמי נדרים י, א)
5. [תמ] כינוי הערכה לאנשים שלא מישׂראל, שהצטַיינוּ בּמידותֵיהם או בּמעשֵׂיהם: חסיד היה באוּמות העולם ואיוב שמוֹ (בבא בתרא טו:)
אנגלית: righteous; follower; devout person
***
אַפְסִיד, הִפְסִיד, חָסִיד, יַפְסִיד, לְהַפְסִיד, מַפְסִיד, נַפְסִיד, סִיד, תַפְסִיד, אוקְסִיד, הִפסיד, אָסִיד, דִיאָזוקְסִיד, גְלוקוסִיד, יַפסיד, להַפסיד, סיד, פִיטִיקְאָסִיד, פוסִיד, פַטְרִיסִיד, אֵין עַם הָאָרֶץ חָסִיד, דִינִיטְרוגֶן אוקְסִיד, פוסְפורוס אָסִיד, פורְמִיק אָסִיד, עַם הָאָרֶץ חָסִיד, פְטֵרוגְלוטָמִיק אָסִיד
להרחבה ראה:
אלקלואיד,
מכביד,
לביד,
גיד,
בדיד,
מזיד,
אחיד,
אינווליד,
אמיד,
מניד,
חסיד,
מועיד,
לפיד,
סולפיד,
מפקיד,
וריד,
מחשידחסיד פרוש | חסיד פירוש | חסיד מילון | חסיד הגדרה מילונית | חסיד מילון עברי | חסיד מילון אנציקלופדי | חסיד אנציקלופדיה | חסיד תרגום
חסיד פירוש השם | חסיד פירוש המילה | חסיד משמעות המילה | חסיד ביטויים | חסיד דקדוק | חסיד לשון | חסיד ניבים | חסיד אטימולוגיה
חסיד מילים נרדפות | חסיד ניגודים | חסיד חריזה | חסיד חרוזים | חסיד צירופים | חסיד פתגמים | חסיד ניבים | חסיד תחביר
חסיד ביטויים | חסיד ציטוטים | חסיד ראשי תיבות
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה